אנשי השיווק טובעים במספרים, תפסיקו למדוד תתחילו לרגש

אוהבים למדוד? ברור שכן. העידן הזה מאפשר לנו, אנשי השיווק, מדידה כמעט בלתי פוסקת. השאלה היא: האם לא הגזמנו? אני טוען שאנשי השיווק טובעים במספרים.

יותר ויותר מנהלי שיווק נצמדים בשנים האחרונות רק לעולמות המדידה ומוותרים על פעילות יוזמת ואמיצה. הם משקיעים יותר ויותר בפלטפורומות פרסום שיווק ומכירה פרוגרמטיות. המשמעות בפועל היא שמשקיעים יותר ויותר בגוגל, פייסבוק ואינסטגרם – ומודדים למוות את התוצאות: עלות הקלקה / עלות המרה / עלות ליד / עלות לחשיפה וצפייה / עלות הרכשת לקוח מפעילות דיגטלית ועוד ועוד – העיקר למדוד.

המטרה היא ״השקעות בטוחות״. נמדוד, נעשה ab tasting ולפי התוצאות נתקדם. המדידות הן כמובן הכרחיות ומבורכות – אבל השאלה היא המינונים. האם נכון להשקיע 90% מהמשאבים במדיה פרוגרמטית שתכליתה להביא למכירות ישירות, או האם נדרשת במקביל פעילות של בנייה תקשורת רלוונטית שיוצרת מודעות ליתרונות וייחודיות, כזו שבונה את סיפור המותג?

ברור הגענו למצב של עודף השקעות ש״ניתן להסביר״, משמע עודף השקעה פרוגרמטית. אני מרגיש שנדרשת פעילות שיש בה גם אומץ להחליט לשנות את המינונים ולחזור לפעילויות שיווק שפוגשות את הלקוח בשטח ויש לא מעט דוגמאות טובות לכך: מרוץ הלילה של ampm מועדון השטח של בעלי לנדרובר, פעילות יצירתית של גלידת מגנום בנמל תל אביב ועוד.

ביג דאטה ובינה מלאכותית סומנו כעתיד של עולם השיווק, אבל כשאנשי השיווק מתרכזים רק באיסוף נתונים, ולא בדיוק יודעים מה לעשות בהם, היצירתיות גוועת
אז תפסיקו רק למדוד ותתחילו גם להרגיש!